בבלוטות ההיפוקמפוס (Hippocampus) ריכוז הקולטנים המגיב להורמון הקורטיזול (הורמון ה- Stress) המופרש במצבי דחק מהאדרנל - יותרת הכיליה.
המערכת הלימבית – אשר מיקומה במוח והיא משכנת את הרגשות והזיכרונות, נמצאת סביב החדר השלישי או מרכז המוח ואחראית על העולם הרגשי שלנו, הרצונות שלנו והזיכרונות שלנו.רק מהסתכלות על האיבר בפן המחשבתי, אותו החלק אחראי על האיזון ההורמונאלי המשפיע על איזון הגוף (הומיאוסטזיס = איזון = שיווי משקל).
מערכת החיסון משפיעה על המצב הנפשי של האדם ע''י הפרשת ציטוקינים במוח. הציטוקינים מופרשים בעיקר ע''י תאי מערכת החיסון.
תאי דם לבנים המפרישים ציטוקינים מכונים לימפוקינים, אך הם מופרשים גם על ידי תאים אחרים. הציטוקינים הם למעשה חלבונים המשתתפים בוויסות פעילות מערכת החיסון.
Stress (מצבי דחק) – מהווה גורם סיכון למחלות וכל תחלואה שכתובה בספר: לב, סרטן, סוכרת, דמנסיות וכו' ...
למשל לאחר טראומה נפשית קשה, עלולה לפרוץ מחלת "סוכרת נעורים" Tipe 1.
יש השפעת סטרס ב- 2 צירים עיקריים. גם לתגובת הסטרס יש מחיר של בלאי יותר גבוה לגוף. השפעה על מערכת האנדוקרינית ע"י הפרשת קורטיזול מיותרת הכליה מוזרם לדם ומשפיע על כל מערכות הגוף.
ב- Stress (מצבי דחק) – הלב דופק יותר חזק, יותר מהר, בלאי יותר גדול לאורך זמן מה שמביא ל*אליסטזיס.
(*אליסטזיס = נזק מצטבר של הגוף ע"י סטרס).
ה- Stress (מצבי דחק), משפיע על רמת התא ומערכות הגוף ומכאן אנו מבינים כי ל- Stress יש תג מחיר. אותו מחיר שבא על חשבון רמת הבריאות.
ה- Stress מביא לבלאי מצטבר ובעצם הוא מהווה גורם סיכון לתחלואה: למחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ולמחלות סרטן.
למשל חוסר איזון בין TH1 – TH2 (בין T helper 1 ל- T helper 2). הלימפוציטים מהווים 20% מכלל התאים הלבנים בדם. לימפוציטים מסוג T כוללים מספר תת סוגים. T helper הוא תת סוג המפריש חומרים הדרושים ללימפוציטים מסוג B לייצור נוגדנים. (נוגדן = אימונוגלובולין = Immunoglobulin).
אלה הם למעשה התאים המסייעים או סוג של לימפוציטים אשר מפריש מתווכים כימיים אשר מחזקים את התגובה החיסונית. וחוסר איזון בין תאי העזר הללו גורם למחלות אוטואימוניות.
הימצאות מחולל, פתוגן הוא לא זה שמשפיע על המחלה אלא מערכת החיסון אשר מושפעת מה – State of mind*
(*State of mind = מצב תודעתי = מצב נפשי, הקשור בתחושות ומחשבות של אדם, מערכת חייו הרוחניים, הכרה וחוויה נפשית בתחום רוחני מסוים).
יש גם נושא רוח ובריאות דרך ה – Mind = תפקודים גבוהים של המוח: רגשות, המחשבות שלנו וכו'.
Stress לטווח ארוך יוצר דיכאון. יש מחלות דלקתיות וגידוליות של מערכת החיסון שנגרמות מ – Stress.
קו טיפולי בהפרעות פוריות – טיפול הורמונלי, עלול לשנות את ההומיאוסטזיס.
מצב של Stress וקורטיזון מגביר את הסתיידות העורקים, עליה בלחץ הדם, גורם לחוסר איזון במערכת הליפידים (שומנים) ושינוי בתנגודת לאינסולין – סוכרת (Tipe 1).
בהיפוקמפוס ריכוז הקולטנים של הורמון ה - Stress (סטרס). היפוקמפוס = בלועזית – Hippocampus מבנה דמוי נפיחות, בחדר הצידי של המוח. מכיל קפלים מורכבים של רקמת קליפת המוח (=Cerebral Cortex) וקשור לפעילות המערכת הלימבית.
נידרש היפוקמפוס ללא פגם לביצוע משימות זיכרון מרחביות פשוטות ו*זיכרון דקלרטיביטי. פסיכולוגים וכן מדעני מוח חלוקים ביניהם בנוגע לתפקידו של ההיפוקמפוס אך ישנה אחידות דעים בכך שיש לו תפקיד חיוני ביצירת זיכרונות חדשים של חוויה של אירועים אישיים.
*זיכרון דקלרטיבי = זיכרון הצהרתי, זיכרונות אשר ניתן להביעם בצורה מילולית מפורשת – לרבות, למשל, זיכרון עובדות בנוסף ל- Episodic Memory.
בבלוטות ההיפוקמפוס (Hippocampus) ריכוז ה*קולטנים המגיב להורמון הקורטיזול המכונה גם הורמון ה- Stres (סטרסס) - הורמון שמופרש במצבי דחק *מהאדרנל.
המערכת הלימבית – אשר מיקומה במוח והיא משכנת את הרגשות והזיכרונות, נמצאת סביב החדר השלישי או מרכז המוח ואחראית על העולם הרגשי שלנו, הרצונות שלנו והזיכרונות שלנו.רק מהסתכלות על האיבר בפן המחשבתי, אותו החלק אחראי על האיזון ההורמונאלי המשפיע על איזון הגוף (הומיאוסטזיס = איזון = שיווי משקל).
מערכת החיסון משפיעה על המצב הנפשי של האדם ע''י הפרשת ציטוקינים במוח. הציטוקינים מופרשים בעיקר ע''י תאי מערכת החיסון.
תאי דם לבנים המפרישים ציטוקינים מכונים לימפוקינים, אך הם מופרשים גם על ידי תאים אחרים. הציטוקינים הם למעשה חלבונים המשתתפים בוויסות פעילות מערכת החיסון.
Stress (מצבי דחק) – מהווה גורם סיכון למחלות וכל תחלואה שכתובה בספר: לב, סרטן, סוכרת, דמנסיות וכו' ...
למשל לאחר טראומה נפשית קשה, עלולה לפרוץ מחלת "סוכרת נעורים" Tipe 1.
יש השפעת סטרס ב- 2 צירים עיקריים. גם לתגובת הסטרס יש מחיר של בלאי יותר גבוה לגוף. השפעה על מערכת האנדוקרינית ע"י הפרשת קורטיזול מיותרת הכליה מוזרם לדם ומשפיע על כל מערכות הגוף.
ב- Stress (מצבי דחק) – הלב דופק יותר חזק, יותר מהר, בלאי יותר גדול לאורך זמן מה שמביא ל*אליסטזיס.
(*אליסטזיס = נזק מצטבר של הגוף ע"י סטרס).
ה- Stress (מצבי דחק), משפיע על רמת התא ומערכות הגוף ומכאן אנו מבינים כי ל- Stress יש תג מחיר. אותו מחיר שבא על חשבון רמת הבריאות.
ה- Stress מביא לבלאי מצטבר ובעצם הוא מהווה גורם סיכון לתחלואה: למחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ולמחלות סרטן.
למשל חוסר איזון בין TH1 – TH2 (בין T helper 1 ל- T helper 2). הלימפוציטים מהווים 20% מכלל התאים הלבנים בדם. לימפוציטים מסוג T כוללים מספר תת סוגים. T helper הוא תת סוג המפריש חומרים הדרושים ללימפוציטים מסוג B לייצור נוגדנים. (נוגדן = אימונוגלובולין = Immunoglobulin).
אלה הם למעשה התאים המסייעים או סוג של לימפוציטים אשר מפריש מתווכים כימיים אשר מחזקים את התגובה החיסונית. וחוסר איזון בין תאי העזר הללו גורם למחלות אוטואימוניות.
הימצאות מחולל, פתוגן הוא לא זה שמשפיע על המחלה אלא מערכת החיסון אשר מושפעת מה – State of mind*
(*State of mind = מצב תודעתי = מצב נפשי, הקשור בתחושות ומחשבות של אדם, מערכת חייו הרוחניים, הכרה וחוויה נפשית בתחום רוחני מסוים).
יש גם נושא רוח ובריאות דרך ה – Mind = תפקודים גבוהים של המוח: רגשות, המחשבות שלנו וכו'.
Stress לטווח ארוך יוצר דיכאון. יש מחלות דלקתיות וגידוליות של מערכת החיסון שנגרמות מ – Stress.
קו טיפולי בהפרעות פוריות – טיפול הורמונלי, עלול לשנות את ההומיאוסטזיס.
מצב של Stress וקורטיזון מגביר את הסתיידות העורקים, עליה בלחץ הדם, גורם לחוסר איזון במערכת הליפידים (שומנים) ושינוי בתנגודת לאינסולין – סוכרת (Tipe 1).
בהיפוקמפוס ריכוז הקולטנים של הורמון ה - Stress (סטרס). היפוקמפוס = בלועזית – Hippocampus מבנה דמוי נפיחות, בחדר הצידי של המוח. מכיל קפלים מורכבים של רקמת קליפת המוח (=Cerebral Cortex) וקשור לפעילות המערכת הלימבית.
נידרש היפוקמפוס ללא פגם לביצוע משימות זיכרון מרחביות פשוטות ו*זיכרון דקלרטיביטי. פסיכולוגים וכן מדעני מוח חלוקים ביניהם בנוגע לתפקידו של ההיפוקמפוס אך ישנה אחידות דעים בכך שיש לו תפקיד חיוני ביצירת זיכרונות חדשים של חוויה של אירועים אישיים.
*זיכרון דקלרטיבי = זיכרון הצהרתי, זיכרונות אשר ניתן להביעם בצורה מילולית מפורשת – לרבות, למשל, זיכרון עובדות בנוסף ל- Episodic Memory.
בבלוטות ההיפוקמפוס (Hippocampus) ריכוז ה*קולטנים המגיב להורמון הקורטיזול המכונה גם הורמון ה- Stres (סטרסס) - הורמון שמופרש במצבי דחק *מהאדרנל.
מטפל ומטופלת שסובלת ממצבי Stress (מתח וחרדה) |
*אדרנל=בלוטת יותרת הכיליה.
ההיפוקמפוס מגיב מיד לסטרס ועלול להביא לבעיות זיכרון קשות עד לאלצהיימר. פגיעה בהיפוקמפוס מביאה לאלצהיימר, שיטיון (=דמנציה) ולבעיות זיכרון.
לכן מאוד חשוב להיות נינוח ולחיות באיכות חיים ובתחושת רווחה = Well Being. אדם בסטרס לא יהיה ב- Well Being. ובכן הסטרס = הוא פחד לאבד שליטה, פחד מהלא נודע. מכאן ועד להידרדרות למחלה הדרך קצרה.איבוד שליטה (Uncontrollability) – גורר לחץ, מתח (Stress) – ולאורך זמן מופיעה מחלה (Disease). הפרעה בתחושת שליטה מולידה את מערכת המחלות.
ההיפותלמוס חלק בלתי נפרד מהמערכת הלימבית. מבחינה אנטומית המערכת הלימבית נמצאת סביב החדר השלישי וההיפותלמוס (Hypotalamus) איזור במוח הנמצא מעל ליותרת המוח (Hypophysis) ומהווה את תחתית החדר השלישי של המוח.
ההיפותלמוס (hypothalamus) הינו מרכז קטן במוח הקדמי הקולט מידע עצבי ממקורות רבים, משכלל אותו ובהתאם לכך מייצר תגובות עצביות או הורמונאליות.
יש קשר מאוד חזק בין סטרס לסרוטונין. העיקרון = ירידה ברמות הסרוטונין (הסרוטונין הינו נויירו טרנסמיטר "מעביר עצבי").
בריאות זה מצב של - Well Done. במישור פיזי, מנטלי, רוחני וחברתי ולא רק חסר של מחלה או נכות.
המלחמה במחלות היא כמעט אבודה – זה להילחם בחושך! צריך להגביר את הבריאות!
להגביר את הבריאות זה חלק גדול ברפואה אינטגרטיבית / משולבת שבה הרפואה המערבית והרפואה המשלימה חוברות יחדיו ומשלימות האחת את השנייה.
הרפואה הטובה ביותר זו רפואה מונעת בדרך של *רדוקציה (*רדוקציה = תהליך המעביר ועושה עבודה מקצועית לעבודה פשוטה).
כאשר אנחנו שומרים על בריאותנו על ידי רפואה מונעת, אנחנו חיים באיכות חיים טובה. כאשר מופיעה מחלה בגופינו, איכות חיינו יורדת ולעיתים אף קשה להחזיר את הגוף לאיזון ואף נדרשים משאבים רבים. במילים אחרות: הרבה יותר קל לטפל בחוסר איזון אנרגטי - שלב שבו הגוף עבר רק שינויים אנרגטיים ע''י כניסת אינפורמציה. וקשה הרבה יותר לטפל בחוסר איזון הגוף (איזון פיזי) - שלב שבו מתגלה מחלה בגופנו. לעיתים טיפול לריפוי מחלה עולה פי 20 מאשר טיפול למניעה (שלא נדבר על סבל מיותר).
בריאות = הינו מצב מולטי סקטוריאלי שאחראיים לו כמה פרמטרים: גנטיקה, פתוגן, סגנון חיים, חשיפה לסביבה, סטרס (Stress), השפעות נפשיות ורוחניות וכו' ...
אפשר גם אחרת לעזור לגופינו בדרך טבעית ובריאה ויפה שעה אחת קודם! לפתרון טבעי יעיל ובטוח לשימוש במצבים של הפרעות קשב וריכוז (adhd) , לשיפור הזיכרון ולבעיות סטרס (Stress) - לחץ כאן
פתרון טבעי ויעי
אם עדין לא קראתם את הדו"ח המיוחד שלי נגד ריטלין – לחצו כאן
הפוסט תרם לך במשהו? למדת משהו חדש? מסקרן אותך? מה דעתך להגיב או לשתף?
יוסי זילברפרב
טלפון: 03-5249360
נייד: 050-5342196
מייל: farb1@zahav.net.il
כדי לקבל מידע ולהכיר אותי יותר טוב הצטרפו לחברים שלי ברשתות חברתיות:
פייסבוק (Facebook) - דף אוהדים
קפה דה מרקר (TheMarker Cafe)
טוויטר (Twitter)
טלפון: 03-5249360
נייד: 050-5342196
מייל: farb1@zahav.net.il
כדי לקבל מידע ולהכיר אותי יותר טוב הצטרפו לחברים שלי ברשתות חברתיות:
פייסבוק (Facebook) - דף אוהדים
קפה דה מרקר (TheMarker Cafe)
טוויטר (Twitter)
לאתר
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק